תפקידם של סרטים דוקומנטריים הוא לתעד חיים, אירועים, מצבים בלתי אפשריים, ומרות שלפעמים הם אף שואפים להיות חינוכיים, הטובים מבניהם לא נותנים לצופה להרגיש שהוא יושב בפקולטה להיסטוריה. בכל זאת מדובר בקולנוע, רציני אבל גם מהנה. סרטים דוקומנטריים על צמרת מעצבי האופנה הם בדיוק כאלה. יש בהם את השילוב הנכון בין החיים לבידור. וכן, יש כמה אלילי אופנה ששווים צפיה.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם: ‘למה לעזאזל כדאי לי לצפות בסרטים על אופנה?’ כדאי כי מעצבי העל חיים בפאר שמאד הייתם רוצים להחשף אליו, אפילו במעט. תוך כדי צפייה יצוף אצלכם החשק במותגים, בבגדים ובדוגמניות המפזזות על מסלול התצוגה, חלקן אף בעירום מלא, ובעיקר תתוודעו לסיפורים דרמטיים שיכולים להחשף רק בסרטים האלו.
אני התוודעתי למשקפי שמש, תיקים ושאר אביזרים שהייתי מאד שמחה אם הם היו מונחים בארוני. אבל הם לא! אז אם אינכם בטוחים היכן להתחיל, בחרתי עבורכם את חמשת הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר על אושיות אופנה. מתוך מבט לתוך החיים של קרל לגרפלד, ועד להתאבדותו של מקווין, מקיסר האופנה וולנטינו לנסיך היפני יאממוטו, עם תוספת מדהימה של תום פורד ההורס.
Notebook on Cities and Clothes (1989)
Director: Wim Wenders
הבמאי הגרמני המופלא, וים וונדרס, מספר את סיפורו של יוז’י ימאמוטו הצעיר, כשהוא עוקב אחר המעצב המתכונן לתצוגת הבכורה שלו בפריז. הסרט יוצא דופן במיומנות האסתטית ובכשרון של יאממוטו ונע בין יפן לפריז. בארץ מולדתו הצילומים הם על רקע העשן המיתמר מזיהום האויר, ומשם נחתכים במעבר חד אל תוך הסטודיו האירופאי. העובדות לא משמיעות קול. הדוגמניות מטופפות על המסלול. המצלמה מתמקדת ברגליהן של הנעולות בנעלי רקדניות שחורות. הלוך וחזור. וונדרס מצליח להפנט בסצינות בלתי נשכחות ולהביא בשלמות את הקשר שבין הקולנוע לאופנה. אל תחמיצו.
Lagerfeld Confidential (2007)
Director: Rodolphe Marconi
לעיתים נדירות מאפשר האופנאי קרל לאגרפלד להציץ אל תוך חיי היום יום שלו. המעצב האיקוני של בית אפנת העילית ‘שאנל’, משתדל לשמור על פרטיותו למרות אופיו המוחצן. בסרט הוא משתפך במונולוגים ישירים על ילדותו, על אימו הקשה ועל מערכת יחסיו ההומוסקסואלית שהחלה בגיל 11. הוא מצלם את הדוגמניות והדוגמנים לבד. אין לו סבלנות לצלמי סטילס. הוא לא אוהב להיות עם אנשים. על כל אצבע הוא עונד 3-4 טבעות כסף ענקיות, וכשהוא מהודר בלבושו, במשקפיו השחורים ובקוקו הלבן, מתואר במדויק האיש האקצנטרי להפליא. לא החמצתי פריים מהסרט. חובה.
McQueen And I
אפילו אלה שלא יודעים דבר על אופנה מכירים את השם אלכסנדר מקווין. הסרט התיעודי ‘מקווין ואני’ הוא סיפורו של אופנאי יוצא דופן בתעוזה שלו, מי שהלך נגד הזרם ועם הראש בקיר, ובתצוגת אופנה שלו נראו ציפורי ענק על ראשי הדוגמניות. תחילת דרכו בעולם האפנה ביססה את תדמיתו כמעצב מעורר מחלוקת וכזה היוצר תדהמה בצופיו, עם מכנסיים אותם כינה bumsters (כינוי באנגלית לזונות ממין זכר), ואוסף שאותו כינה Highland Rape (מילולית: אונס בהרים), אבל בעיקר זכה בתהילתו בזכות תצוגות אופנה ראוותניות ויוצאות דופן. כך למשל, תפאורת תצוגת אביב 2003 הייתה ספינה שטבעה, בתצוגת אביב 2005 משחק שח אנושי ובתצוגת אביב 2006 הולוגרמות בגודל אנושי של הדוגמנית קייט מוס, הלבושה בבד ארוך ומסתלסל.
מקווין היה אחד ממעצבי האופנה הצעירים ביותר בבריטניה שזכה בפרס המעצב הבריטי של השנה, והוא זכה בו ארבע פעמים בין השנים 2003-1996. הוא אף זה בתואר האבירות CBE וכן בתואר מעצב האופנה הבינלאומי לשנת 2003. הסרט התיעודי בוחן כיצד הוא עשה שימוש באופנה בדרך שאף אחד לא קדם לו, ואם לצטט את דבריו ‘אני רוצה להעצים נשים. אני רוצה שאנשים יפחדו מהנשים שלובשות את בגדי’. בתצוגות של מקווין ניתן לראות ביטוי מקאברי, חולני ויפה של הגוף הנשי. אלכסנדר מקווין התאבד ב-11 בפברואר 2010. השפעתו על תעשיית האופנה הייתה אדירה ובין לקוחותיו נמנו ידועניות ניקול קידמן, פנלופה קרוז, שרה ג’סיקה פרקר, וריהאנה. ליידי גאגא לובשת את בגדי מקווין לעתים קרובות במופעיה ובסרטי וידאו שהקליטה. בהחלט פריט אספנות.
Valentino: The Last Emperor
Director: Matt Tyrnauer
הקיסר הבלתי מעורער והכי מפורסם של תעשיית האופנה. ולנטינו פיתח עניין בעיצוב עוד כשהיה נער. הוא נכנס לעולם של הוט קוטור בתחילת שנות ה -50, ובשנת 1959 פתח את בית האופנה שלו ברומא והפך לאחד האורות המובילים בעיצוב אירופאי, עם ג’אנקרלו ג’יאמטי, שותפו העסקי ובן זוגו מאז – 1960. על אף שהכריז על פרישתו בסתיו – 2007, הוא טרם מימש את פרישתו. הבמאי והעיתונאי מאט טירנאואר מלווה את וולנטינו ימים על לילות, ונע בין חייו המקצועיים לחייו האישיים. למדתי מהסרט שהדגמים שלו נתפרים ביד. אין לו מכונות תפירה. יש לו חמישה כלבים מכוערים שעל אוזניהם תלויים עגילי יהלומים ואורח חייו מפואר כיאה לקיסר האחרון.
Tom Ford OWN Visionaires
טום פורד הוא כוכב. הוא נראה כמו כוכב קולנוע, מתראיין כמו כוכב תקשורת והופך את המותגים שהוא מופקד עליהם לכוכבי אופנה. בחודשים האחרונים קשה היה שלא להיתקל בפניו הנאים, שניבטו משורה של מגזינים שהקדישו לו כתבות גדולות ושערים. ‘הוא מושלם’, התפעלה בראיון ל’ווג’ טרודי סטילר, אשתו של הזמר סטינג, ‘הוא גורם לך לרצות לשמח אותו’. פורד מודע ליכולתו להקסים, אבל הוא לא סומך רק על המזל; הוא עובד קשה מאוד. מכור לעבודה ולשליטה, מכיר כל תפר בשני בתי האופנה שהוא המנהל האמנותי שלהם: ‘גוצ’י’ ו’איב סאן לורן’, וכן, כמן כולם, מהרגע הראשון אתה מתמכר לקולו ומתאהב במראהו.
